כמו כולם בתקופת הזויה זו הקורונה, הסגר, הריחוק המשפחתי והגעגוע לשפיות ושל הילדים שלי
ל"קובות של סבתא בתיה" לקחו אותי חזרה לריחות והטעמים של סופי השבוע וארוחות שבת בבית אימי בתיה. למאכלים העיראקים המופלאים שלה, הקובות המטוגנות והקובות במרק, הקציצות המופלאות הקיצ'רי, הסמבוסק, הממולאים, עלי הגפן ועוד הרבה מאכלים מופלאים.
האהבה לבישול הביאה אותי להחלטה שאני לא מחכה ומבשל את כל המאכלים המופלאים הללו לי ולמשפחתי אז נכנסתי למטבח ובתמיכת אמי הקסם פשוט קרה. הריחוק המשפחתי נעלם וההנאה מהבישול המשותף עם אמא בתיה הוציאה מאכלים מטורפים. התגובות מהמשפחה ומהחברים היו מדהימות והחלטתי להביא את הבישולים מהמטבח העיראקי לכולם וכך נולד לאוויר העולם
"הקובות של סבתא בתיה".